קשיים רגשיים אצל הילדים: אפשר לקיים אירועים, כל עוד תעשו את זה נכון

אין הורה שלא מחכה לראות את הילד שלו מגיע לרגעים הכי מרגשים בחיים. בין אם זהו אירוע בר או בת המצווה, חגיגות סיום בבית הספר בהם הילד אמור לקחת חלק פעיל או שמחות משפחתיות אחרות שלאו דווקא קשורות לילד באופן ישיר אך מצריכות את הנוכחות ושיתוף הפעולה שלו – מדובר ברגעי גאווה עבור כל הורה בלי צל של ספק. אך מה קורה כאשר הילדים מסרבים בכל תוקף לקחת חלק באירועים הללו מתוך קשיים רגשיים כמו חרדה וחששות גדולים? ובכן, במצב הזה ישנה סכנה כפולה. גם ההורים עתידים להתאכזב ולהרגיש כאילו הילד שלהם לא עומד בנורמות החברתיות המקובלות מחד, וגם הילד עצמו יחוש ככל הנראה תחושת כישלון עצמי אל מול ההורים על כך שהוא אינו עומד בציפיות שלהם, מה שרק יגביר את תחושת החרדה ויוסיף אליה גם פגיעה משמעותית בדימוי עצמי. למרבה המזל, קשיים רגשיים מהסוג הזה זה משהו שבהחלט אפשר לטפל בו ולהתגבר עליו. הנה כמה נקודות למחשבה בנושא.

בואו ניישר קו – חרדות וקשיים זה דבר נורמלי

לפני שנתחיל ונדבר על הדברים לעומק, צריך לומר דבר אחד ברור. ילדים שחווים חרדות וקשיים רגשיים זה לא דבר חריג, לא משהו שצריך לגנות ובטח לא משהו שיש להתבייש בו או להסתיר אותו. באתר איך גדלת תוכלו ללמוד עוד על התופעה והיקפה וההבנה הזו היא הדבר הראשון שאתם צריכים לסגל לעצמכם. הילדים שלנו יחוו קשיים בכל שלב בחיים כמו כל אדם אחר, והרעיון הוא להעניק להם את הכלים להתמודד איתם במקום לנסות ולבטל אותם כלא היו. מתי אם ככה מדובר במצב חריג? ובכן, התשובה משתנה כמובן בהתאם לכל מקרה וכאן נדרשת הרגישות שלכם כהורים לנסות ולהבין האם הילד חווה מצוקה מסוימת או שהבקשה שלו שלא להשתתף באירועים השונים היא בקשה לגיטימית שמבטאת את התחושות שלו בלי קשר לחרדות.

מה עושים במקרים החריגים?

ובכן, אם אתם רואים שהילד מתנהג בצורה שונה ובמיוחד אם יש בו רצון לקחת חלק באירועים שונים אבל הקושי לא נותן לו לעשות זאת, מומלץ לחפש טיפול מתאים. האפשרויות הן רבות ומגוונות ואפשר להתחיל את הדרך שלכם בביקור אצל רופא המשפחה המטפל ביחד. מכאן והלאה שווה בהחלט לחפש מטפלים מתאימים ובפרט מרפאות מובילות לטיפול במצבים כאלו. מכון חיבורים למשל זה מקום מצוין המתמחה בטיפול בחרדות וניהולן בפרט אצל ילדים ושווה לבדוק במקומות מהסוג הזה.

אל תכפו את הרצונות שלכם על הילדים

ביקשתם מהילד להשתתף באירוע מסוים, בין אם מדובר באירוע קטן או גדול, ונתקלתם בסירוב. המשכתם והתעקשתם, אך הילד נשאר בשלו והוא לא מעוניין לקחת חלק וגם כאשר הפצרתם ואולי אפילו התחננתם, ראיתם כי התשובה נשארה כמות שהייתה ואולי אפילו זיהיתם סימנים של לחץ ודחק אצל הילד. ובכן, בנקודה הזאת עליכם לבחון את הדברים לעומק ולשאול את עצמכם שאלות חשובות:

• האם האירוע הזה חשוב לילד שלי כמו שהוא חשוב לי או שזה בעיקר משהו שאני מתעקש עליו?
• מה יקרה אם בסופו של דבר האירוע לא ייצא לפועל במתכונת שאליה כיוונתי?
• האם יש אלטרנטיבות לקיום האירוע והאם יכול להיות שהן יבואו דווקא מהילד?

העניין הוא שממש לא כדאי לדחוף את הילד בעל כורחו למשהו שהוא לא רוצה בו. נסו להיות רגישים לצרכי הילדים שלכם ואתם מרגישים שיש בדבר הזה יותר מהעניין הנקודתי אל תהססו לגשת למומחים ולקבל ייעוץ. בהצלחה!